הטלויזיה בשליטת המבוגר
צריך לזכור שהטלויזיה נמצאת בשליטתנו ולא בשליטת הילד. לכן אנו קובעים כמה הילד יצפה בטלויזיה ובאילו תכנים.
מומלץ אצל ילדים בגילאים שנתיים וחצי שלוש להמנע ככל האפשר מצפייה בטלויזיה. בוודאי שאין להשתמש בטלויזיה בגיל זה בתור שמרטף או דרך להרדים את הילד.
בגילאים 3-6 כדאי להגביל את הצפייה לחצי שעה ביום, מקדימום לתוכנית אחת או שתיים.
הטלויזיה אמורה להיות רק בסלון ולא בחדר הילדים. אסור להוציא את השליטה על הטלויזיה מידי ההורים ולכן אסור להכניסה לחדר הילדים.
הטלויזיה אינה דרך כדי להרדם או להרגע, אלא אמצעי מדיה שיכול להרחיב אופקים, ללמד, לחנך, אך גם להזיק.

פרסומות בטלויזיה
הפרסומות הינן קטעי תוכן אשר מושכים את העין וכוללים מסרים מסחריים ברורים. הפרסומות בנויות בצורה כזו שמעודדת את הצופה לרכישה רגשית של מוצר ספציפי. לא פלא שילדים נמשכים לפרסומות, לומדים אותן בעל פה ומעונינים במוצרים המפורסמים בהן.
צריך להסביר לילדים שהפרסומת מוגזמות, לא הכל בהן נכון, וצריך לבחור בין נכון ללא נכון. הילדים מבינים את המשמעות של הגזמה ומסוגלים להעריך פרסומות בצורה נכונה אם יכינו אותם לכך.

לא לאכול במקביל לצפייה בטלויזיה!
רצוי מאוד להקפיד על ארוחה משפחתית קבועה ומסודרת בהשתתפות רוב או כל בני המשפחה. לא חייבים להכין ארוחת פאר עם אין ספור מאכלים שונים. גם ארוחה צנועה ובסיסית תהיה יעילה. אפשר לעשות את הארוחה חגיגית יותר על ידי כך שמניחים על השולחן מגוון רב של מוצרים שונים, אפילו כאלו שהילדים לא יאהבו. למשל: ירקות חתוכים, ממרחים, צרור פטרוזיליה, עלי חסה, קערות קטנות עם מלפפונים חמוצים חתוכים ועוד ועוד. הדבר נותן אוירה חגיגית ורשמית. אין צורך לאמר לילדים לאכול דברים אלו, פשוט להניח אותם ולהחזיר למקרר לאחר מכן.
בזמן הארוחה יש לסגור את הטלויזיה לחלוטין ולהרגיל את הילד לארוחה מסודרת.

לחץ מהילדים
באופן כללי אסור להכנע ללחץ מהילד לגבי הטלויזיה, אין מה לפחד מכך שהילד יכעס על כך שאין לו טלויזיה בחדרו, שלכל החברים יש וכדומה. בעבר לא היה מכשיר טלויזיה אצל אף אחד והעולם לא פסק מלכת.

אולי כדאי להוציא את הטלויזיה מהבית?
למרות שהטלויזיה כוללת מסרים לא חינוכיים רבים ותוכן שנמצא רק בשליטה חלקית שלנו, היא עדיין מקור חשוב מאוד לידע, להתפתחות אישית, לפיתוח שפה והומור ולהשתלבות חברתית. הרחקת הטלויזיה הינה בגדר עוול לילד ויש למצוא את הדרך לצפייה מבוקרת וסבירה.
ילד אשר אין בביתו טלויזיה יתקשה לנהל שיחה עם חבריו אשר כן צופים בטלויזיה, על תוכניות שונות. בנוסף, כאשר ילך לבקר חברים כל מה שירצה לעשות זה לצפות בטלויזיה אצלם, דבר שיפגע בקשרים החברתיים שלו. אין צורך להיות קיצוניים ואין צורך לחנך את העולם דרך הילדים.

כדאי להכיר את התכנים עצמם!
בטלויזיה יש מגוון רב מאוד של תוכניות ותכנים המיועדים לרמות ולגילאים שונים. רוב תוכניות הילדים כוללות היום מסרים הומוריסטיים המיועדים גם להורים. דבר זה נעשה כדי למנוע מהורים התנגדויות הקשורות בצפייה בתוכנית בטלויזיה או בקולנוע.
כדאי לשבת עם הילדים ולצפות איתם ביחד בחלק מהתוכניות. הדבר נותן תובנות חדשות ומאפשר נושא שיחה חשוב עם הילדים ונקודת מוצא חינוכית מצוינת.

תמיד כדאי לגשת ליעוץ פרטני אצל מומחה בתחום, אפשר גם דרך קופת חולים: דיאטן, דיאטנית או רופא.
עצות לשמירה על תזונה תקינה של הילד:

• יש לשמור על רמת ממתקים, חטיפים וג'אנק פוד מתונה, אך לא למנוע לחלוטין צריכת מוצרים "לא בריאים". דבר זה יגרום לרצון כפול ומכופל של הילד לאכול אותם והוא ישיג זאת במוקדם או במאוחר.
• אין צורך לעשות "ענין" מנושא האוכל, אין לדבר על כך ללא הרף ואין לנהל שיחות מעמיקות.
• יש להמנע מלהישקל בתדירות גבוהה או לעשות מזה טקס חגיגי
• צריך להיות מעשיים ולהבין שבמסיבות, אירועים, אצל חברים או אם הילד לבד בבית- הוא אוכל ממתקים בהחבא, ולכן יש לדאוג פיסית שיהיו כמה שפחות פיתויים בבית.
• צריך להרבות בתחליפים בריאים יחסית, לחפש יחד עם הילד מה הוא אוהב ולמלא את הבית בהם.
• אין לשדל את הילד לאכול תחליפים שונים, יש להניח אותם במקום זמין ולקוות שיאהב אותם. ילדים עשויים לעשות "דווקא" רק לשם ההתנגדות עצמה.
• צריך לתת דוגמא אישית ולהמנע לאכול ליד הילד מה שלא מרשים לו לאכול בעצמו.
• צריך להקפיד על ארוחות קבועות ככל האפשר ומסודרות גם אם הילד אינו רעב. סדר בארוחות נותן שגרה נכונה שיעילה לתזונה תקינה.
• צריך לחפש תחליפים בריאים והגיוניים לכל מוצר. אם הילד אוהב שניצל- עדיף להכין לבד או לתת שניצל מוכן, אבל לא מעובד. אם אוהב נקניקיות צריך לחפש תחליף אחר ככל הניתן או להגביל את כמות הנקניקיות למינימום. פשוט לא לקנות נקניקיות הביתה.
• אפשר לאסור על שתיית קוקה קולה ומשקאות מלאי סוכר. אפשר להתרגל לכך יחסית בקלות.
• לא ניתן לאסור לגמרי על אכילת ממתקים, אין בזה הגיון ואתם תגלו שהילד אוכל סוכר לבן עם כפית, הישר מהאריזה וללא הגבלה כאשר אתם ישנים.

תזונה נכונה- אבל בפרופורציה
נקודה חשובה נוספת היא ענין הפרופורציות של תזונה נכונה ובריאה.
הטפה אובססיבית והקפדה קיצונית על משטר דיאטה זו או אחרת עלול לגרום לפרשנות לא נכונה של הילד מבחינת חשיבות המזון, והוא עלול לקשר בין התנהגות טובה ובין אי אכילה או לפרש זאת בצורה קיצונית אחרת.
פרשנות קיצונית של דיאטה וסיבות אחרות עלולות חס וחלילה לגרום למצב של אנורקסיה שהיא מחלה מסוכנת העלולה לגרום למוות וקשה לאבחנה ללא גישה אוביקטיבית של ההורים או בעל מקצוע. אנורקסיה פוגעת בבנות אך גם בבנים!

התנהגות הורים בקשר לתזונת ילדים
ישנן עצות כלליות להורים הקשורות לתזונת ילדים נכונה:
השאר אוביקטיבי, בחן את העובדות לאשורן וקבל החלטות בפרופורציה נכונה.
היוועץ בבעל מקצוע בהתאם לכל מקרה ומקרה.
אל תעשה "ענין" מנושא התזונה, אל תדבר עליו ללא הרף.
אל תקשר בין אוכל לבין התנהגות חיובית או שלילית והקפד "לזרום" עם הילד בכל הקשור לתחום.
קבע גבולות ברורים הקשורים לסדר יום תקין, זמני ארוחות וטיב המזון.
השקע זמן, מאמץ וכסף כדי לאפשר לילד להיות בשגרה תקינה של תזונה הגיונית ומעשית. אל תגלה לילד ואל תתלונן בפניו על המאמצים שאתה עושה כדי להשיג ירקות טריים מדי יום, להכין אוכל בריא וכדומה. פשוט עשה זאת כחלק מחובותיך כהורה.
עקוב אחרי תזונת הילד ודאג להעלים עין כאשר הוא לא שומר על תזונה נכונה. אם תעיר לו על כל מקרה ומקרה הוא ימצא דרכים טובות יותר להסתיר ממך את האמת.
הקפד על ארוחות מסודרות בשעות קבועות פחות או יותר. הכן את הארוחה גם אם הילד אינו רעב או עסוק. אם הוא עושה פעולה מענינת יותר, כגון מחשב או טלויזיה, הוא יעדיף להמתין עד שיהיה רעב מאוד ולא יתפנה מרצונו לארוחה מסודרת.
סגור את הטלויזיה בזמן האוכל או העבר אותה לערוץ מוזיקה ללא תמונה.
נסה ככל האפשר להקפיד על ארוחות משפחתיות להן יש ערך חברתי מגבש לעומת ארוחות חטופות, מהירות ולא מבוקרות.
הילד לומד מההורה! ולכן שמור גם אתה, לפחות בנוכחות הילד על תזונה מסודרת ונכונה.
אל תפלה בין ילדים ואל תיתן יחס מועדף לילד אחד מבחינת המזון.
זכור שההורה שולט על האוכל בבית, המנע מפיתויים מיותרים וקשים, הצג אוכל מגוון על השולחן בבית ותן לילד לבחור בעצמו.

מה כדאי לילד לאכול ומה לא?
ניתן לאכול כמות בלתי מוגבלת כמעט של ירקות וכמות רבה של קטניות.
אפשר לאכול בצורה מתונה גבינה צהובה, שוקולד, במבה, בייגלה וכדומה.
השתמש בתבלינים טריים ככל האפשר, כוסברה, שום, בזיליקום וכדומה.
נסה מוצרים חדשים מדי פעם. הנח אותם על השולחן ואל תאמר שום דבר. תתפלא בוודאי לגלות שילדים עשויים לאהוב מוצרים מיוחדים באופן תקופתי. למשל: פסטרמה, מים עם מיץ לימון (אותו סוחטים בעצמם), ירקות אותם לא אהבו בשבוע שעבר, פטריות שמפניון טריות! חטיף מעולה ודל קלוריות בין הארוחות אותו אוהבים ילדים רבים ועוד.

מה לא לתת לילדים לאכול?
מומלץ להימנע ככל האפשר מהמוצרים האלו:
נקניקיות, מכילות כמות אפסית של בשר איכותי (בילדים קטנים יש לחתוך נקניקיות לרוחב ולא כעיגולים!)
טבעות עוף, גם בהן יש מעט בשר איכותי והן מטוגנות בד"כ בכמויות שמן רבות.
וופלים.
בצק עלים וכל המוצרים הקשורים לבצק עלים כגון בורקסים, מלאווח וכו.
מוצרים עם שומנים רוויים, אשר גורמים לצריכת שומן ללא שנרגיש.
משקאות מתוקים תוססים כגון קולה המכילים כמות עצומה של סוכר וגם מזיקים לשיניים. אם יהיו בקבוקי קולה בבית- זה רק ענין של זמן שהילדים ישתו אותם.

להורים יש מקום ומשקל חשובים ומרכזיים ביותר שלא לומר מכריעים בעיצוב ובפיתוח אישיותו של הילד, הדימוי העצמי והביטחון העצמי שלו.

כאשר אנו אומרים דימוי עצמי הכוונה היא למכלול – כיצד אדם תופס את עצמו, כלומר תחושה סובייקטיבית עצמית כיצד אנו תופסים את עצמנו מבחינה נפשית, גופנית, שכלית, רגשית, חברתית, מקצועית, תכונות, דעות, הרגשות, נטיות, ערכים וכיוצא באלו.

דימוי עצמי או הערכה עצמית משליכים ומשפיעים על ההתנהגות של הפרט ועל תחושותיו והרגשותיו. ילד בעל דימוי עצמי חיובי ובעל הערכה עצמית גבוהה סביר להניח שיצליח יותר בתחומים השונים דהיינו בלימודים, בתחומים החברתיים, בתחום המקצועי, בתחום הרגשי ובקשירת קשרים וכולי. ילד כזה יחוש אהוב, הוא יהיה בעל בטחון עצמי, וככל שהוא יצליח יותר, כך תגבר ותתחזק ההערכה העצמית שלו וכך יגבר ויתחזק הדימוי העצמי שלו. לעומת זאת, ילד בעל דימוי עצמי שלילי ובעל הערכה עצמית נמוכה סביר שיחוש פחות אהוב, דחוי, מתוסכל. ילד כזה יהיה בעל בטחון עצמי נמוך יותר, וככל שביטחונו יפחת והצלחותיו יפחתו, כן עלולים להיחלש ולפחות גם הדימוי העצמי ובטחונו העצמי. יש כאן מנגנון מסוג של נבואה שמגשימה את עצמה.

כך למשל, רצוי נכון ומומלץ לעודד את הפעוט, התינוק, הילד על התנהגויות חיוביות. אם הפעוט מתרחק מנקודת החשמל, לאחר שהזהרנו אותו, ראוי לעודד אותו ולומר לו 'יפה מאוד. אתה נזהר מהחשמל כי הוא מסוכן. אתה ילד חכם'. לעומת זאת, דרך שאינה רצויה ואינה מועילה אלא אף פוגעת בדימוי העצמי ובביטחון העצמי היא דרך של ביקורת על התנהגות שלילית. למשל, במקום לומר לילד שצייר על השולחן 'למה קשקשת על השולחן?' אפשר לומר לו 'איזה יופי אתה מצייר בצבע, אבל להבא צייר על נייר כדי שנשמור על השולחן שלנו'. או למשל, ילד שהכין לעצמו כריך ולכלך את המטבח אפשר לעודד במילים 'כל הכבוד על היוזמה. הצלחת והכנת כריך נהדר. עכשיו ננקה ביחד את המטבח' ולא לנזוף בביקורת 'למה כל פעם שאתה במטבח מסתיימת בבלגן ולכלוך נוראיים?'.

אמנם לעיתים אין מנוס ממתן ביקורת על התנהגות שלילית. למשל, מקרים של סיכון עצמי או חשש לביטחונו או בריאותו של הילד. אולם עידוד ומתן חיזוקים חיוביים על התנהגות חיובית היא דרך עדיפה על פני ביקורת על התנהגויות שליליות. בשתי הדרכים ההורה מעניק לילד תשומת לב. בשתי הדרכים הילד לומד כי הוא זוכה ליחס מההורה. אולם בדרך של מתן עידוד על התנהגויות חיוביות, יש כדי לחזק את ההתנהגות החיובית. לעומת זאת, העברת ביקורת על התנהגות שלילית לא תורמת לשיפור הביטחון העצמי של הילד אלא להיפך. יש לשים לב, שאין הכוונה לומר לילד דברים שאינם אמת, אלא לומר את הדברים 'בגובה העיניים' של הילד, באופן שיתאימו לגילו ולהבנתו, ובדרך שתגרום לו להבין את הצד הטוב במה שעשה, או כיצד לתקן את הטעות או השגיאה בפעם הבאה.

כך למשל גם פינוק. מחד גיסא, פעוטות תינוקות ולידים זקוקים לחום, מגע, חיבוקים, ופינוקים. קל מאוד לפנק תינוקות ופעוטות מעצם טיבם. הם מתוקים ומקסימים, הם מגיבים לחיבוקים ולמחוות שלנו. אולם מאידך גיסא, פינוק יתר עלול לגרום להתפתחות של תינוק או ילד מפונק, חסר גבולות, שאינו יודע להתחשב בזולת ובסביבה, כולל הסביבה הקרובה והמשפחה. תינוק מפונק בסופו של דבר עלול לגדול להיות ילד ואחר כך מבוגר מתוסכל ואומלל. לכן, חינוך צריך להיות מאוזן גם בהיבט זה, לא להיות נעדר חום ואהבה או יד מפנקת, אך גם לא לכלול דפוסים מוגזמים של פינוק יתר.

המטרה – לחנך ולגדל את ילדנו כך שיגדל להיות ילד ואחר כך מבוגר בעל דימוי עצמי גבוה, בטחון עצמי גבוה, עצמאי, מתמודד, מאושר ומצליח.

שאלת מיליון הדולר – איך עושים את זה? תינוק לא מגיע לעולם עם הוראות הפעלה. הורות אינה נלמדת בבית הספר. אנחנו, כהורים, גם הורים ותיקים ובעיקר הורים צעירים, מתלבטים בדרך או מוצאים עצמנו שואלים שאלות. הורים לא תמיד מוצאים תשובות. לפעמים אין בידינו ההורים את כל הכלים להתמודד עם ההורות או היחסים במשפחה.

האמצעי – חינוך תינוקות, חינוך פעוטות וחינוך ילדים בכלל – הצבת גבולות ללא אלימות ושליטה, ללא כעס, מתוך סמכות הורית. בשום אופן אין לנקוט אלימות ואין זה משנה איזה סוג של אלימות, בין אלימות פיזית ובין אלימות מילולית או אחרת. חינוך מתוך סבלנות, סובלנות, פרגון, כבוד ואהבה רבה.

חינוך, עיצוב אישיות, פיתוח דימוי עצמי מתחיל מגיל פעוטות

חינוך, עיצוב אישיות, פיתוח של דימוי עצמי – כל אלה מתחילים כבר בגיל התינוקות או בגיל הפעוטות. כבר בגיל הפעוטות ניתן נכון וצריך להתחיל לחנך את הילד. תינוק בן חודשים אחדים מבין היטב את ההורה. תינוק בן חודשים ספורים יודע מתי ההורה שמח ומתי הוא כועס, מתי הוא מרוצה ומתי הוא אינו מרוצה. התינוק שלנו מבין ומגיב בהתאם לתגובות שלנו. בד בבד, פעוט וכמובן ילד, הם אנשים (כן, כן אנשים) סקרנים ונמרצים, והם בודקים את ההתנהגויות ואת התגובות, את הנסיבות ואת הדברים ואינם מתייאשים, אלא אם כן אנו עומדים על כך ומבהירים כי התנהגות מסוימת אינה מקובלת ואסורה.

למשל, אם תינוק מתעקש להכניס את האצבע לחשמל, הרי בוודאי נאמר לו בתקיפות 'אסור לגעת בחשמל' ונזיז אותו בצורה נחרצת וברורה מן החשמל. אנו נעשה זאת (ולפחות כך יש לעשות זאת על מנת לקבל תוצאה אפקטיבית) בהתמדה, בעקביות ובנחישות. בכל פעם שהתינוק יתקרב לחשמל, יש להרחיקו ולומר שוב את המשפט 'אסור לגעת בחשמל'. מצד אחד, אין לעשות זאת בכעס, וכמובן אין להפעיל אלימות או לצעוק. מצד שני, שימו לב 'לא לחייך מתחת לשפם' ולא להעביר לילדכם מסרים כפולים של חיוך שובב בסגנון 'אתה מאוד שובב וחמוד אבל אל תיגע בחשמל'. ההורה חייב להיות נחוש, ברור, קורקטי אבל רגוע ושלו. התמדה בפעולה ובהתנהגות זו תגרום לתינוק ולילד להבין וללמוד, כי כאן מדובר בגבול אותו לא עוברים.

באותה מידה יש לנהוג כלפי התנהגויות אחרות שהן חריגות ואינן מקובלות מצד אחד, ומסוכנות לתינוק ולפעוט מצד שני. כך למשל, הכביש הוא מסוכן, וכך גם חלון פתוח או מגירת הסכינים או ברז המים החמים באמבטיה או כלי העבודה של אבא או המספריים בקופסת העזרה הראשונה וכן הלאה. שוב, כמו בדוגמא הקודמת, יש להבהיר בצורה ברורה ונחרצת – אך לא בכעס ובוודאי ללא אלימות מילולית או גופנית – שאסור לעבור על החוק, להרחיק את התינוק או הפעוט מן המקום, ולהקפיד על עקביות והתמדה על מנת שהתינוק יראה שאכן החוק הוא חוק, ויש כאן קו אדום אותו לא חוצים.